אי שם בתהומות האוקיינוס, מאות ואלפי מטרים בעומק הים, יש יקום עצום ולא נודע. אין באמת קורס צלילה שיכול לקחת אתכם לשם, לא משנה כמה כוכבים תשלימו.  אבל נגיד שיכולתם.

אתם יורדים מאות מטרים מטה. הלחץ מלמעלה, משקל המים על גופכם, מכביד, מרסק. אתם לא יודעים אם לילה או יום, קרני השמש לא מגיעות לכאן כדי להכריז על יום חדש. מסביבכם מרחבים אינסופיים של חושך.

מה יש לאכול כאן? צמחים הרי אין פה, לא עשב ים ולא אצות. פתיתי שלג קטנים יורדים מלמעלה, חלקיקי יצורים שפעם חיו במים שמעליכם נושרים ומתפרקים כאן, מָן מהשמיים.

אתם לא לבד, גם אם חשבתם. מדי פעם מנצנצת נקודה זעירה, פעם פה ופעם שם. פס זוהר שחולף ונעלם, הבהובי אור ירוק, יצורים שמצאו דרך לשרוד את האפלה. נכנסתם לתוך חידה עצומה שהאנושות מנסה לפענח.

ברוכים הבאים לים העמוק, המקום שבו נגמר האור ולא נגמרים האתגרים - 200 מטרים ומטה מתחת לפני הים. הים העמוק הוא לא רק האח האפל בין בתי הגידול בים, הוא גם השתלטן: הוא משתרע על כשני שליש משטח כדור הארץ, כולל את מרבית נפח הים, ולצד זה שומר על מסתורין - רק אחוז אחד ממנו נחקר. אנחנו מכירים היום את פני הירח יותר ממה שאנחנו מכירים את קרקעית הים העמוק. למה? כי בניגוד לבתי הגידול האחרים, אין לנו נגישות, אי אפשר לצלול בעומקים האלה. טכנולוגיות חדישות, מתוחכמות ויקרות - כמו רובוטים בשלט רחוק ואמצעי מיפוי המבוססים על קול ואור - משנות קצת את התמונה, אבל אנחנו עדיין מגששים באפילה, ממש כמו זאת של הים העמוק.

סודות הים העמוק מתפענחים אמנם בקצב איטי, אבל המעט שהצליחו לגלות חשף עולם יפהפה ומלא חיים – מכרישים ודיונוני ענק ועד בעלי חיים שמגרדים את המילימטר מהצד השני; יערות תלת-ממדיים של אלמוגים פרושי זרועות שמסדרים מחסה, אוכל וחדר לידה ליצורי הים; קניונים תת-ימיים מרהיבים שמתחזקים סביבם חיים ועוד שלל הפתעות שאנחנו עוד לא יודעים שהן שם.

מה אנחנו יודעים על הים העמוק באזור אילת? עוד פחות. סקרים שנעשו בעבר בעזרת הרובוטים המשוכללים, הגיעו רק עד לעומק של 250 מטרים. סקר דגים שנעשה באילת ובסיני בשיטה פחות אלגנטית – זריקת רשתות ומלכודות - הגיע לעומק של 900 מטר. מה הוא מצא? שלל רב, כמו שמונה מיני כרישים שונים אצלנו בצפון מפרץ. וואו.

אחד מהם הוא כריש היאגו, מסלבריטאי הים האדום – לפחות עד שנגלה את האחרים. לאחרונה חרג היאגו ממנהגו וקפץ לביקור במים הרדודים, אבל אל דאגה, למרות ששמו לקוח מדמות הרשע מ"אותלו", הוא לא מסוכן לבני אדם.

עוד ברשימה: עשרות דגים שהועלו מהמעמקים, ביניהם בטאים שמוכרים במראה העפיפוני: גוף שטוח, סנפירי "כנפיים" וזנב משתלשל, שניים מהם נכיר כשנגיע לפקולטה להנדסת חשמל במעמקים.

עוד עשור אחד קדימה ובשנת 2006 עברה קרקעית הים באילת בדיקת אולטרסאונד מקיפה, כדי להכיר את הטופוגרפיה שלה. בשעה טובה! שלושה קניונים מרשימים נצפו בים העמוק של אילת: אחד רחב בפינה הצפון-מערבית (בואכה החוף הצפוני, על המלונות, חופי הרחצה ומרבדי עשב הים שלו) ושניים צרים ותלולים בחוף הדרומי.

קניונים תת-ימיים, המקבילה הימית לקניוני היבשה, הם מדרונות תלולים וצרים, והם מתנה ליצורי הים – המבנה הצר והעמוק וזרימת המים, מרכזים לתוכם חלקיקי אוכל ופלנקטון לשלל בעלי חיים.

הסדקים שיש בקניונים משמשים בתים - עם מרחב מוגן! - לתולעים, סרטנים, רכיכות ודיירים נוספים.

הקניונים הם גם ה"כביש 6" לבליינים של הים, המוני בעלי-חיים שעולים כל ערב בשקיעה לאכול ארוחה לילית במים הרדודים, ועם אור ראשון צוללים מחדש לעומק החשוך והבטוח.

איך נדע מה קורה שם? סקר קניונים גדול ושאפתני של ה-IUI עומד לצאת לדרך ולגלות עוד על החיים בעומק של עד 700 מטרים מתחת לפני הים.

עם מה מתמודדים גיבורי הים העמוק? ובכן, עם מה לא?  נתחיל בדבר הראשון שרואים בעומק – לא רואים. כלום. נישט. חשכת עולמים. אם במים הרדודים קרני אור השמש חודרות, מעמיקים כמה עשרות מטרים ואתם כבר באור דמדומים. עוד ועוד ירידה לעומק והוא כבה, וחושך על פני תהום, ועל כל היצורים שבו.

לקחו להם את האור, והתחילו להעמיס להם משא על הגב: הלחץ ההידרוסטטי, משקל המים ש"יושב" עליהם, הוא אדיר. אם בגובה פני הים הלחץ הוא של אטמוספירה אחת, לא משהו שמרגישים, בכל עשרה מטרים שיורדים בעומק הים נערמת עליהם עוד משקולת, וכעבור 10 מטרים עוד משקולת ועוד משקולת, כל אחת מוסיפה עוד אטמוספירה במד הלחץ. בנקודה העמוקה ביותר במפרץ אילת, הלחץ האטמוספרי הוא 187 קילוגרם לכל סנטימטר לגוף, מה שבערך נמצא במיכל צלילה אחד מוגן ואטום שלוקח צולל לצלילה.

ומה עם הקור? בעוד יצורי המעמקים באוקיינוסים בדרך כלל מתמודדים עם טמפרטורה נמוכה, הים העמוק במפרץ אילת נהנה מטמפרטורת מים גבוהה יחסית לעומקים, כ-21 מעלות. איך? המבנה הייחודי של גוף מים קטן וסגור, שחווה ערבול מים, ומאויש בסלקטורים קשוחים בכניסה – מיצרי טיראן, שמאפשרים רק למים החמימים לעבור - חסכו ממנו את הקור.

ומה עם האוכל? האנרגיה? משהו שייתן להם כוח להתנהל במדבר הימי הזה, הרי אין אור שמאפשר להפעיל פוטוסינתזה, אין אצות שיתופיות חרוצות שיכינו לך בופה פחמימות מפואר כמו בשונית הרדודה, מה תאכל? פירורים, זה מה שתאכל. מרבית היצורים בים העמוק ניזונים מ"שלג ימי" – שאריות של חלקיקי מזון, אצות, הפרשות של בעלי חיים ויצורים מתים שנושרים מטה מהמים המוארים. אל תראו אותם ככה - זרזיפי החלקיקים האורגניים מלמעלה הם שמאפשרים למערכת האקולוגית בים העמוק להתקיים. ועדיין, אתם יודעים, פירורים.

נסכם: אתה לא רואה כלום, אתה אוכל פירורים ויש לך לחץ של עשרות קילוגרמים על כל סנטימטר בגוף. על פניו לא שוס גדול. מצד שני - יש לך באמתחת סט פטנטים ייחודי, שורת הברקות טכנולוגיות שרק הטבע יכול לייצר, רשות החדשנות – מאחורייך.

אמרתם פטנט, אמרתם בִּיּוֹלוּמִינֵסֶנְצִיָּיה – "ביוס" משמעו בלטינית חי, "לומן" - אור, וביחד הם ביולומינסנצייה, אוֹרוּת בִּיּוֹלוֹגִית, התופעה שמאפשרת לגחלילית לזהור כדי לסמס משהו לבן-זוג או להבהב כמו צ'קלקה כדי להבריח טורפים. איך זה עובד? האור הזוהר שבוקע מבעל החיים משתחרר בתגובה כימית בין מולקולה בעלת שם שטני (לוציפרין) ואנזים בעל שם שטני משלו (לוציפראז). לאנרגיית האור לא מצטרפת אנרגיית חום כמו במדורה או בנורת ליבון רגילה, רק אור, כך שיש כאן אור "קר" שלא צולה את בעל החיים. הגחלילית אמנם לקחה את כל היח"צ לעצמה, אבל הלו, יש עוד הרבה אחרים שמשתמשים בפטנט.

כשלושת רבעי מתושבי הים העמוק - סרטנים, דיונונים, תולעים, דגים, חיידקים ועוד - מצוידים בפנס פנימי בחסות הטבע שמאפשר למשוך טרף, למצוא בני זוג, להסתוות או לבלבל טורפים. ביאליק קרא לגחלילית בשמה ואפילו הכניס אותה לשיר, אף אחד לא כתב שיר על פָּנָסִי שְׁטַיְנִיץ, דג שחור וחמוד שמגיע לים העמוק, ומפעיל פנס פנימי כזה כדי לקלוט טרף ומכבה אותו לפי הצורך. פנסי מחזיק בכיס מתחת לעיניים חיידקים המפיקים אור בביולומינסנציה .

ואם פנסי, הנה עוד הברקה אבולוציונית של רבים מיצורי העומק: עיניים גדולות. העיניים הענקיות של פנסי שתופסות חצי מה"פנים", הן ממש כמו עדשת מאקרו בעלות רגישות שיא שמזהות כל הבהוב קל של אור.

דייר אחר, כריש היאגו למשל, מצויד בזוג עיניים (ירוקות!) ענקיות, שמאפשרות לו לצוד ללא אור שמש. רגישות העיניים לכל הבהובון של אור קיימת הודות להמוני קנים – קולטני אור ברשתית שמיועדים לראיית לילה. גם לאדם יש קנים, רק שבניגוד לנו שבא לנו לראות גם צבעים יפים ביום – כריש היאגו הפך את כל הרשתית הגדולה שלו למצלמת לילה סופר רגישה. כשהוא ביקר לאחרונה בשונית האלמוגים, הוא כנראה לא ראה את צבעי התוכינון לידו, אבל הוא יקלוט פוטון בודד שנפלט מדיונון מאיר או מדג מנצנץ עשרות מטרים ממנו בחושך המוחלט במעמקי הים.

אם אתם בעניין של אמני חושים, אי אפשר שלא לדבר על חוש ייחודי ויעיל שמשרת את יצורי העומק: חישה חשמלית. כרישים, בטאים, כימרות ודגי מעמקים מאובזרים בחיישנים זעירים בקדמת הראש שקולטים שינויים בשדה החשמלי.

מה אכפת להם משדות חשמליים, אתם שואלים? או. כל יצור חי מייצר זרמים חשמליים בלתי מורגשים, כל תזוזת שריר או פעימת לב. כשאתה כריש יאגו למשל, ואתה צריך לצוד בחושך מוחלט, אתה יכול לאתר בחוש המיוחד הזה את ארוחת הערב שלך או לחילופין לאתר את השידוך שלך. יש יצורים שיכולים לחוש אפילו פעימת לב של יצור שמחופר בתוך החול.

יש כאלה שהגדילו ראש: חשמלנית בן-טוביה וחשמלן פרסי, שניהם נמצאו בסקר שנעשה באילת ובסיני בזמנו, ושניהם דגים מחשמלים - מילולית. ברגע שהם מאוימים או רוצים להמם את הטרף שלהם הם מנחיתים עליו מכת חשמל. איך? בעזרת תאי שריר מיוחדים שברגע שהם מתכווצים הם "נטענים", ואז הם יכולים לחשמל במכה אחת או בסדרת מכות קטנות. בקיצור, מי צריך אור כשיש חשמל.

חיות העומק הבינו שהן צריכות להתאים את עצמן גם ללחץ העצום. למשל, רקמות קשות עלולות להיפגע ולכן ליצורים בעלי גוף ג'לטיני כמו דיונונים ומדוזות יש יתרון. מי שאין לו גוף רך מצויד ב"מנגנון" מובנה – מעטפת אלסטית, מבנה שכבות שעמיד בזעזועים או מפרקי גומי טבעי. כריש היאגו למשל התברך בשלד סחוסי דק וגמיש שנדחס בלי להיסדק.

ומה לגבי האלמוגים? עם היעלמות האור מוחלפים אלמוגי האבן באלמוגים גמישים יותר. אוכמנאים, "אלמוגים שחורים", הם בעלי שלד חלבוני גמיש והם נראים כמו מניפות אדירות עשויות ענפי תיל מבריקים. הם כל-כך יפים שבעבר הכינו מהם תכשיטים וחרוזי תפילה.

הגורגונאים, שקרויים - על לא עוול בכפם – על שם הגורגונות המפלצתיות עם שיער הנחשים מהמיתולוגיה היוונית, הם אלמוגים רכים ויפים במגוון צבעים. גם הם אלמוגים גמישים, כמה גמישים? הם מתכופפים עם הזרם ואז חוזרים למקום. אגב, בשנת 2012 יצא רובוט משוכלל לסקור את הים העמוק בצפון ים-סוף, 700-400 מטרים מתחת לפני הים. הוא מצא יערות אלמוגים מפוארים – 156 מושבות אלמוגים משבעה מינים: אחד מהם שחור ושלושה מהם גורגונאים, אינדיקציה טובה מן הסתם למה שאנחנו עשויים לגלות אצלנו באילת.

ולגבי הדיאטה, איך מסתדרים יצורי העומק עם דיאטת הפירורים שנכפתה עליהם? באופן כללי הם פועלים לפי המלצה שלא תקבלו בחיים מרופא, אבל כאן בים העמוק היא תופסת חזק: כמה שפחות לנוע, לא לבזבז אנרגיה, לשמור על קצב חיים נמוך, לגדול לאט ולחיות המון שנים. כשאין הרבה אוכל לא מבזבזים אנרגיה מיותרת.  האלמוגים מצדם, עובדים בשיטה אחרת מחבריהם שברדודים, הם לא מארחים בתוכם אצות זעירות מבשלות (אין אור, הן לא יבואו). כאן במצולות, האלמוגים מבססים את כל התזונה על ציד: "ענפי" האלמוגים נפרשים, זרועות הפוליפים נשלחות כמו חכת דיג, פתיתי השלג הימי ואורגניזמים קטנים אחרים נישאים בזרם היישר אל הזרועות, תאי הצריבה שיושבים עליהן משתקים את הטרף, והם כבר ימצאו את דרכם לפה הפוליפ.

יש מיצורי העומק שהחליטו ללכת בגדול: פה גדול ובטן גדולה ואלסטית יכולים לשרת אותם אם במקרה יזדמן לידיהם בטעות טרף לא פירורי בעליל.

ועוד לא הזכרנו את מצטייני הים העמוק: קבוצת קווצי העור, שכשמם כן הם - בעלי קוצים על העור. מי בחבר'ה? מלפפוני ים, כוכבי ים, קיפודי ים - ושאר בעלי קוצים עם תוספת "ים". אלה שיננו היטב את רזי הים העמוק והם חובבי עומק ידועים.

"קסומה ים-סופית" למשל הוא קיפוד ים (סוף) קסום. כל צורתו תואמת עומק – יש לו גוף שקוע ופתחי עיכול קטנים שמתאימים לאכילת פירורים אורגניים, על דיאטת הפירורים הרי כבר דיברנו. הוא חי בחולות ומתחפר בהם ובכך מאוורר את הקרקע, מסנן לו את המזון שלו וגם משמש מנה מאד לא פירורית לטורף שמעליו בשרשרת המזון.

אז מה למדנו? הם מקוריים, וסתגלנים, והם מקשיבים להוראות וגדלים לאט אבל בטוח – חוץ מהעניין שבטוח זה לא. דווקא בגלל שהגדילה איטית כל-כך, הרגישות לפגיעה גדולה ובמקרה של הרס, ההתחדשות איטית עד בלתי אפשרית. אמנם הים הוא עמוק ואין אליו גישה, אבל תסמכו על האדם שידע להגיע ולהפריע.  הודות למבנה המיוחד של המפרץ, המהירות שבה "גולשים" מהמים הרדודים אל העמוקים, היא עניין של כמה דקות הפלגה, והקרבה הזאת שהיא מבורכת וקסומה היא גם מסוכנת בו זמנית. ההיסטוריה הקרובה מאד מראה שנפט משונע, פלסטיק ותוצרי תעשייה עלולים לזלוג ולגרום נזק אדיר ליושבי המעמקים. חייבים להמשיך לנטר ולהגן על אזורים כשמורות טבע, כדי שהים העמוק ישמור על יופיו ותפקידיו.