יד על הלב, מה עולה לכם בראש כשאומרים "עשב"? תזרקו אסוציאציות – עשבים שוטים, קוטל עשבים, לנכש עשבים...תודו, עשב ים נשמע מצ'עמם. הרי מה זה עשב בים לעומת אלמוגי האבן המסתעפים, ושושנות הים עתירות הזרועות, ולהקות הדגים הססגוניות בשונית? כולהו עשב.

אז יש לנו הודעה בשבילכם: הכולהו עשב ים הזה הוא זה שנכנס מתחת לאלונקה כדי ששונית האלמוגים המרהיבה הזאת תמשיך להתקיים. וסליחה, המערכת האקולוגית של עשב הים מרהיבה בפני עצמה - יש לה יופי פנימי - ואיזה קורות חיים: מהנדסת סביבה, רופאה, עובדת משק בית, מנהלת פעוטון, בקיצור - אל תסתכלו בקנקן אלא במים שבתוכו.

אז ברוכים הבאים לגנים התת-מימיים שלא הכרתם. כאן, במקום בו הקרקע חולית, המדרון מתון, ובעומק של ארבעה מטרים לפחות, מתחילים לשמוע את שירת העשבים: העלים הארוכים מרקדים עם תנועת המים, קרני השמש מלטפות אותם בעדינות, דגים צבעוניים מציצים מבין העלים, סרטנים מפצחים צדפות, ולהקת בובות גרב - צלופחים בשם ניבן אפור - מתנועעת לאיטה. כאן מייצרים עשבי הים מערכת מיוחדת שהיא גם סוואנה, גם יער גשם וגם מסטיק ללא סוכר. שווה להישאר

נתחיל מהתחלה: עשבי הים הם לא אצות, הם "צמח עילאי". ממש כמו הכלנית והחרצית, יש להם פרחים והם מייצרים זרעים. הם גדלים באזורים רדודים יחסית והם טיפוסים שורשיים מאד - השורשים שלהם מעוגנים בקרקעית במערכת מסועפת. העלים היפים שלהם משתנים ממין למין וממקום למקום, אבל ביחד הם תמיד מזכירים כר דשא או עשבייה ליד הבית אחרי הגשם.  ימון הקשקשים למשל הוא עשב ים מפואר שממלא בירוק כמה דונמים נכבדים מול חופי אילת. הגנים הבוטניים שלו נמצאים גם בעומק של כמה עשרות מטרים בים.  העלים והשורשים של עשב הים הופכים את כרי הדשא שהוא יוצר לסוג של סוואנה - ממש כמו בסוואנה האפריקאית, עשבי הים מאפשרים לבעלי החיים להסתתר בין עלי העשב ואז לעוט על הטרף, או להיפך, להתחבא בעלים הירוקים מפני הטורף שבדרך אליך.

יש בעלי חיים שמרגישים בבית דווקא בין עשבי הים, ולכן יימצאו בעיקר כאן: סוסון-ים דורבני למשל. הוא שולח זנב מסתלסל לעלים ונאחז בהם, ובינתיים מחפש לו מאנץ' בדמות פלנקטון. לא רחוק ממנו זרבובית רבגונית נכנסת שוב לחדר ההלבשה, ויוצאת עם תחפושת של עשב ים. דג הזרבובית הוא מאסטר של הסוואה ועם גוף דק שנראה כמו עלה הוא כמעט בלתי נראה - יתרון גדול מול הטורפים, חיסרון גדול לאמא שלו. תרדו קצת למטה ותפגשו את הענק וגנו - טריגון נקוד, דג ענק עם מראה עפיפון שמגיע לשני מטר רוחב, מרפרף על העשב ונובר בו, מחפש איזו רכיכה או שתיים. כמובן שהסיכוי שלו למצוא בעשב חטיף גדול מאד, כי כשיש לחשופיות שטיח מקיר אל קיר לזחול עליו – הן יבואו גם יבואו.

מערכת עשבי הים משמשת בשעות הפנאי גם כבית אומנה - בעלי חיים מעבירים את השלבים הראשוניים של חייהם אצלה בבית, במחסה הבטוח, וכשהם מספיק בוגרים הם פורשים סנפירים ועוזבים לעיר הגדולה הסואנת: הים הפתוח ושוניות האלמוגים. הו, כפיות הטובה.   את הדיפלומה בהנדסת סביבה השלימו עשבי הים בזכות העשרת המבנה המורכב של בית הגידול החולי שבו צמחו. איך? הם פשוט הנדסו את הסביבה כך שתתאים להם - צמח צריך מים צלולים שיאפשרו לאור להגיע אליו, וכאן עשבי הים הפשילו שרוולים: העלים, יחד עם השורשים החזקים, הופכים את הקרקעית ל"מחוספסת", ובכך הם תורמים להפחתת אנרגיית הגלים המגיעים לחוף, ממש כמו שוברי גלים צמחיים בתוך המים. וברגע שאנרגיית הגלים פוחתת, כל מיני חלקיקי סלעים או חומרים אורגניים הנמצאים במים – סדימנטים בלשון המדענים - שוקעים מטה, המים הופכים צלולים ואור יכול לעבור בתוכם.

כרי הדשא התת-ימיים יודעים גם לספוח נוטריינטים – תרכובות כימיות שהן חומרי מזון של היצורים החיים. השורשים של עשבי הים קולטים מהקרקעית עודפי נוטריינטים, ונעזרים בהם כדי לבנות את גופם. למה זה טוב לנו, אתם שואלים? מה רע בחומרי מזון? כי מפרץ אילת הוא ים "מדברי", שבאופן טבעי עני בחומרים האלה, ועד כה הסתדר נפלא בלעדיהם. עלייה ברמה שלהם עלולה לגרום לפריחה רצינית של אצות שמעכירות את המים, ומקשות על קרני השמש לחדור אל שונית האלמוגים. כך מקבל עשב הים תעודת הצטיינות על שמירה על איכות המים, ובנון שלנט האופייני לו מצליח להרגיע קצת את צמיחת האצה, כי גברת את לא לבד פה, יש כאן עוד חברים שעושים פוטוסינתזה. 1

מי לא למד בשיעורי ביולוגיה על פוטוסינתזה? תקציר הפרקים הקודמים: השמש אחראית לספק אור, האוויר מפרגן פחמן דו-חמצני. הצמח מצדו קולט את אנרגיית השמש, שותה מים מהשורשים, מאחסן לו פחמן כיד המלך, ומתחיל לעבוד: מייצר עבור היצורים החיים חמצן לנשימה, וצרור פחמימות לשים על הצלחת. אז גם עשבי הים לא מוותרים על התענוג וקולטים את הפחמן דו-חמצני המומס במי הים - אבל לא סתם קולטים, הם מאחסנים בתוכם כמויות מטורפות של פחמן דו-חמצני, כ-15 אחוזים מהפחמן המצוי באוקיינוסים (!), ובכך הם מנטרלים גז חממה עוצמתי שמחריף את שינוי האקלים. אז עם כל הכבוד ליערות הגשם – ויש כבוד – מגני האטמוספירה והים הם העשבים שלנו. 2

ובאותו עניין: זה לא כל-כך נעים לראות ים חמוץ. רמות גבוהות של פחמן דו-חמצני במים מעלות את רמת החומציות ועושות שמות בשונית – את הנזק כבר רואים היום באלמוגים צדפות ורכיכות ועוד. בא עשב הים, המסטיק אורביט של האוקיינוס, ומפחית את רמת החומציות בים. מולטי טאלנט כבר אמרנו? אז בפעם הבאה שאתם נותנים גז ברכב, או מזמינים טיסה – אל תשכחו מי מאזן לכם את טביעת הרגל הפחמנית. רק אל תקראו לו עשב.

בכל העולם הפכו מרבדי עשב הים כבר מזמן לגן עדן לצוללים ומשנרקלים וצלמי מאקרו, שבאים לבקר בגנים התת-ימיים, ולהתפעל ממגוון מיני בעלי החיים שמסתתרים בהם. לצד התיירות, מחקרים חדשים כבר צצים כעשב אחר הגשם, ומגלים את התועלת הרפואית הפוטנציאלית של עשב הים. למשל, בעבודות ראשוניות מצאו שחומר שנמצא במין מסוים של עשב ים, מנטרל חיידקים מחוללי מחלות. הדרך עוד ארוכה, אבל עד שנמצא אותו כתרופה בבית המרקחת, עשבי הים לא מבזבזים זמן: הם מפחיתים את החשיפה לחיידקים מחוללי מחלות באדם, בדגים ובחסרי חוליות. מחקר שפורסם לפני כמה שנים מצא שבקרבת מרבדי עשב ים, אחוז החולי בדגים ובאלמוגים נמוך יותר בהשוואה לאזורים ללא עשבי ים. הוא גם הראה שחיידקים מחוללי מחלות באדם נמצאים בשכיחות נמוכה יותר באזורים אלה. מה תגידו. 3

עם רזומה כל-כך עשיר ושיער ירקרק מתנפנף, לא ברור למה כל-כך מעט מחקרים מדעיים נעשו על עשב הים באילת. בעולם מכירים במשך עשורים בתרומה של עשב הים וביחסי האנוש המעולים שלו עם השכנים - שוניות האלמוגים, הקרקעית החולית וההוא מוועד הבית. לכן נעשים מאמצים גדולים לשמור עליו - וכמובן שיש ממה: הים הפך מזמן להיות פח האשפה הזמין וסוג של מוזיאון לארכיאולוגיה ימית. בניסיון לעקוב אחרי ימון הקשקשים במפרץ אילת מצאו החוקרים "קרחות ביער", כולן סביב רכבים טבועים וספינה שהוטבעה.

עשב הים האילתי ממוקם בחוף הצפוני, דווקא מול שפך תעלת הקינט, אותה תעלה שמזרימה למפרץ שלנו תוספות מרנינות כמו תמלחות התפלה - עשירות בנוטריינטים, עודפי ניקוז של חקלאות מדרום הערבה - שגם עשירים בנוטריינטים, ותוצרים של חקלאות מים - עשירות ב... טוב הבנתם את הפואנטה.

אבל חברים יש קוסם בסוף! בשנים האחרונות מרבדי הדשא הימיים באילת הולכים ומתרחבים, ונראה שעשב־הים בריא יותר מאשר בשנים עברו. בחייאת, בואו נשמור עליו.

איך? לאחרונה מקדמים יוזמה להגנה על מרבדי עשב הים כגן לאומי ימי ראשון במפרץ אילת. שטח מוגן כזה יאפשר לציבור ליהנות ממשאב צלילה ושנירקול אטרקטיבי, מוגן מדיג ומפגעים אחרים. אם בעולם מרבדי עשבי הים הם אטרקציה בפני עצמה, למה לא אצלנו? הגנה על מרבדי עשב הים לא רק שתגן על בית גידול מופלא וחשוב זה, ועל דיונונים, סוסוני-ים, תמנונים, צבי-ים, סרטנים, קיפודי-ים, חלזונות, חשופיות מרהיבות, כוכבי ים ושאר כוכבי העשב, אלא גם תתרום לאיכות המים, ותתמוך במערכות אקולוגיות שכנות, כמו שוניות האלמוגים.